האכלת יונים — למה זה יוצר את המטרד וכיצד עוצרים אותו

מדריך מעשי לדיירים, ועדי בתים ובעלי עסקים שמתמודדים עם להקת יונים שמישהו מאכיל

המדריך המלא: האכלת יונים, השכן שמפזר גרעינים ואיך יוצאים מזה

רוב האנשים שמתקשרים אלינו בגלל להקת יונים לא מבינים בהתחלה מאיפה הגיעו כל כך הרבה ציפורים בבת אחת. הם רואים עשרים או שלושים יונים על הגג, על החוטים ועל מעקה המרפסת, ומניחים שזו עונה חריגה. כמעט תמיד יש הסבר פשוט יותר: מישהו ברדיוס של כמה עשרות מטרים מפזר אוכל באופן קבוע. שכנה קשישה שמפזרת פירורי לחם כל בוקר בשעה שבע, ילדים שמשליכים שאריות מהחלון, או פח אשפה פתוח מאחורי מסעדה. היונים לא מגיעות אל הבניין שלכם. הן מגיעות אל האוכל, והבניין שלכם פשוט נמצא ליד.

זה גם למה כל כך הרבה פתרונות נכשלים. אפשר לפזר ג'ל דוחה, לתלות תקליטורים מבריקים ואפילו להתקין רשת חלקית, אבל כל עוד יש מקור מזון יציב במרחק הליכה, האוכלוסייה לא תרד. היא רק תעבור לגג של הבניין הסמוך ותחזור. במדריך הזה נפרק את הקשר בין האכלה לבין מטרד, נסביר מה החוק בישראל אומר, ובעיקר נראה מה עובד בפועל כשמישהו אחר הוא זה שמאכיל ואתם אלו שסובלים מהתוצאה.

מה בדיוק קורה כשמאכילים יונים באופן קבוע

יונת הבר העירונית היא ציפור שמכיילת את קצב הרבייה שלה לפי זמינות המזון. זה ההבדל המרכזי בינה לבין רוב הציפורים שאתם מכירים מהחצר. דרור או בולבול מקננים בעונה מוגדרת. יונה שיש לה גישה יציבה למזון ולמים יכולה להטיל מחזור אחרי מחזור לאורך כמעט כל השנה, ושני גוזלים בכל פעם.

שרשרת האירועים שכמעט תמיד חוזרת על עצמה

הראשונה שמגלה את מקור המזון היא בדרך כלל יונה בודדת או זוג. תוך שבועיים שלושה מצטרפות עוד. אחרי שהלהקה מתייצבת, הן מתחילות לחפש מקום לינה קבוע בקרבת מקום, כי יונה מעדיפה לישון קרוב לשולחן האוכל. מקום הלינה הופך למקום קינון, ואז מתחילה הבעיה האמיתית שלכם: לשלשת שנערמת, נוצות, קרציות וריח.

הנקודה שחשוב להפנים היא שההאכלה מייצרת את הלהקה, אבל ההתקשרות של היונה למקום היא שמקבעת אותה שם. יונה שגדלה על המרזב שלכם תחזור אליו גם אם השכנה תפסיק להאכיל, כי זה הבית שבו היא בקעה. לכן טיפול בהאכלה לבד, בלי חסימה פיזית, כמעט אף פעם לא מספיק אחרי שהלהקה כבר התבססה.

למה זה מחמיר מהר יותר בבניינים משותפים

בבית פרטי מקור המזון ומקום הקינון בדרך כלל באותה חלקה, וקל יחסית לזהות ולטפל. בבניין משותף ההאכלה קורית בקומה אחת והנזק מופיע בקומה אחרת. הדייר בקומה השלישית מפזר, היונים מקננות מעל מזגן בקומה השישית, והלשלשת נופלת על המרפסת של הדייר בקומה החמישית. אף אחד מהם לא מרגיש אחראי, וזה בדיוק מה שגורם לבעיה להימשך שנים. אם אתם בסיטואציה הזו, כתבנו מדריך נפרד על מה עושים כשהמטרד מגיע ממרפסת אחרת.

האם מותר להאכיל יונים בישראל?

אין בישראל חוק ארצי אחד שאוסר גורף על האכלת יונים. מה שכן קיים הוא רובד עירוני: חלק מהרשויות המקומיות חוקקו חוקי עזר שאוסרים האכלת בעלי חיים משוטטים או השלכת מזון בשטח ציבורי, ובחלקן מדובר בעבירה שניתן לקנוס עליה. הנוסח, ההגדרות וגובה הקנס משתנים מרשות לרשות, ולכן הדבר הנכון הוא לבדוק מול מוקד העירייה או מחלקת התברואה מה בדיוק חל בעיר שלכם לפני שמסתמכים על זה מול שכן.

המסלול הריאלי מול שכן שמאכיל

גם כשקיים חוק עזר, אכיפה מול דייר פרטי שמפזר אוכל במרפסת שלו היא עניין איטי ולא ודאי. מניסיון של שנים בשטח, המסלול שמניב תוצאה מהירה יותר עובר דרך ועד הבית ולא דרך הפקח:

1. תיעוד. צילום של ההאכלה עם תאריך ושעה, וצילום של הנזק שנוצר — לשלשת על מעקות, קינים, נוצות.
2. פנייה אישית לפני פנייה רשמית. הרבה מהמאכילים הם אנשים מבוגרים שפשוט לא קישרו בין הפירורים לבין הלכלוך בבניין. שיחה אחת עניינית פותרת יותר מקרים ממכתב עורך דין.
3. העלאת הנושא לאסיפת דיירים והחלטה מתועדת בפרוטוקול. זו האסמכתא שתשמשו בה בהמשך.
4. מכתב רשמי מהוועד, ורק אם אין שינוי — פנייה לרשות המקומית בצירוף התיעוד.

במקביל, ולא אחרי, כדאי להתחיל את החסימה הפיזית. הפער בין הפסקת ההאכלה לבין ירידה בפועל באוכלוסייה נמדד בחודשים, והנזק ממשיך להצטבר בינתיים. אם אתם שוכרים ולא בעלי הדירה, שווה לקרוא קודם מי אחראי על הטיפול — השוכר או בעל הדירה.

הנזק שההאכלה מייצרת, מעבר ללכלוך

הלשלשת היא מה שרואים, אבל היא לא הנזק היחיד ולרוב גם לא היקר ביותר.

נזק לרכוש

לשלשת יונים חומצית. היא מכרסמת צבע, פוגעת באיטום, מקצרת את חיי לוחות פח וסולריים, וכשהיא נערמת במרזב היא חוסמת אותו לגמרי. הבעיה מתגלה בדרך כלל בגשם הראשון, כשמים מתחילים לחלחל לקיר במקום לזרום. באותו שלב כבר לא מדובר בניקוי אלא בתיקון רטיבות.

נזק בריאותי

קיני יונים מאכלסים קרציות ואקריות שנודדות פנימה דרך חלונות ומזגנים, ולשלשת יבשה שמתפוררת מעלה חלקיקים לאוויר. פירטנו את זה במדריך על האם צואת יונים מסוכנת לבריאות. הרגישות גבוהה במיוחד כשמדובר בפעוטות, בקשישים או במי שסובל מבעיות נשימה.

מכפיל הכוח: מזון לחיות מחמד

אחד המקורות הנפוצים שאנשים לא סופרים כהאכלה הוא קערת אוכל של חתול או כלב שנשארת בחוץ. יונים לומדות את הלוח זמנים תוך ימים. אותו דבר נכון לשאריות על שולחן בגינה, לפח קומפוסט פתוח ולעץ פרי שנושר. במדריך על הרחקת יונים מהחצר ומהגינה נכנסנו לזה לעומק.

מה עושים בפועל: תוכנית בשלושה מהלכים

מהלך ראשון — לייבש את מקורות המזון

עברו על רדיוס של כחמישים מטר סביב הבניין וסמנו כל מקום שממנו יונה יכולה לאכול או לשתות: פחי אשפה בלי מכסה, מסתור כביסה עם שאריות, קערות לחיות, ברז דולף, גינה עם עץ פרי, וכמובן האכלה מכוונת. חלק מהמקורות בשליטתכם ואפשר לסגור אותם באותו יום. השאר דורש תיאום עם הוועד או עם העירייה. אל תדלגו על מקורות מים — בקיץ הם לפעמים מה שמחזיק את הלהקה יותר מהאוכל.

מהלך שני — לסגור פיזית את נקודות הקינון

זה החלק שקובע אם הבעיה תיפתר או תחזור. יונה שהפסיקה לקבל אוכל תחפש מקור חדש, אבל אם מקום הלינה שלה נשאר פתוח היא תמשיך לחזור לישון ולקנן אצלכם. הפתרון תלוי במשטח:

• מרפסות, מסתורי כביסה ומרפסות שמש — רשת נגד יונים שסוגרת את החלל לגמרי. זה הפתרון היחיד שמונע כניסה במאה אחוז.
• אדני חלון, מעקות, קורות וכרכובים — דוקרנים במרווח נכון, בתנאי שהמשטח נוקה קודם לחלוטין.
• גגות, סככות ומרזבים — סגירת פתחים, רשת היקפית וניקוי המרזב לפני החורף.
• מזגנים ופירים — סגירה נקודתית של החלל מאחורי המעבה, שם היונים אוהבות במיוחד לקנן.

אם אתם מתלבטים בין הפתרונות, ההשוואה המפורטת בין רשת, דוקרנים ופס הלם חשמלי תעשה לכם סדר. וכדי לתכנן תקציב, יש אצלנו פירוט מלא של כמה עולה הרחקת יונים.

מהלך שלישי — לנקות ולחטא

ניקוי לא נועד רק לאסתטיקה. שאריות לשלשת וריח מסמנים ליונים שהמקום מאוכלס ובטוח, והן חוזרות אליו. ניקוי וחיטוי מקצועי מסיר גם את הסימון וגם את הקרציות. חשוב לומר: ניקוי לשלשת יבשה בלי ציוד מגן מעלה אבק לאוויר. זו עבודה שעדיף לא לעשות עם מטאטא ומסכת בד.

ארבע טעויות שראינו חוזרות שוב ושוב

לפזר קצת פחות במקום להפסיק. להקה לא מתפזרת מכמות קטנה יותר. היא רק מתחרה חזק יותר על אותו אוכל.

להוריד קן עם ביצים או גוזלים. חוץ מהשאלה החוקית והאתית, זה כמעט תמיד מוביל לקינון חוזר באותה נקודה תוך שבועות. הסברנו את הכללים במדריך על קן יונים במרפסת עם ביצים או גוזלים.

להתקין דוקרנים על משטח מלוכלך. הדבק לא נתפס על לשלשת, הדוקרנים מתנתקים תוך חודשים, ולפעמים היונים אפילו בונות קן ביניהם.

לחכות שהשכן ישתכנע לפני שמתחילים. אפשר וכדאי לעשות את שני הדברים במקביל. החסימה הפיזית לא תלויה בהסכמה של אף אחד.

שאלות נפוצות

הפסקנו את ההאכלה. תוך כמה זמן היונים ילכו?

אם הלהקה חדשה יחסית ולא קיננה עדיין במקום, אפשר לראות ירידה תוך כמה שבועות. אם יש קינון מבוסס, יונות שנולדו במקום ימשיכו לחזור גם בלי אוכל. שם החסימה הפיזית היא ההבדל בין שיפור זמני לפתרון.

האכלת יונים בשטח ציבורי — למי פונים?

למוקד העירוני או למחלקת התברואה ברשות המקומית, עם תיעוד מצולם. שם גם תקבלו תשובה מדויקת אם קיים חוק עזר רלוונטי בעיר שלכם.

יש דרך להרחיק יונים בלי לפגוע בהן?

כן, וזו הגישה שאנחנו עובדים לפיה. רשתות, דוקרנים וסגירת פתחים מונעים גישה בלי לפגוע בציפור. מי שרוצה לנסות קודם לבד, כתבנו על זה במדריך הרחקת היונים הכללי.

השכן ממשיך להאכיל למרות הכל. יש טעם לטפל אצלי?

בהחלט. יונה שלא יכולה לנחות, ללון או לקנן אצלכם תעבור למקום אחר גם אם היא ממשיכה לאכול בבניין. אתם לא שולטים במקור המזון, אבל אתם כן שולטים במשטחים שלכם.

רוצים לעצור את זה לפני החורף?

אנחנו עובדים בתחום הרחקת היונים כבר שנים ורואים את התרחיש הזה כמעט מדי שבוע. בשיחת ייעוץ קצרה אפשר להבין אם מדובר בנקודה אחת או במטרד שהתפשט לכל הבניין, ומה הפתרון שמתאים למבנה שלכם. אפשר להתקשר ל־052-899-0277 או לשלוח הודעת וואטסאפ עם תמונה של המצב.